בתרבות הערכה איכותית נתפסת ההערכה כמקדמת וכמניעה למידה מעמיקה בניגוד להערכה העוקבת אחר
מצב הלמידה בלבד. תרבות הערכה מאופיינת באמצעות ערכים, כמו: מעורבות המוערכים, שיתופיות,
העצמה, מוטיבציה ללמידה מעמיקה, אמון וכבוד הדדיים, רלבנטיות, דיפרנציאליות. ערכים אלה עולים
בקנה האחד עם התפיסה של הלמידה המשמעותית.
אפשר להתייחס לתרבות הערכה בהקשרים שונים הנבחנים ברמת המערכתיות שלהם, כמו: הערכה ברמת הלומד, הכיתה, בית-הספר וברמה ארצית. בכל ההקשרים ההערכה הינה תהליך מעגלי הכולל מהלכים, כמו: תכנון והגדרת יעדים בעלי ערך לתפקוד במאה ה-21, איסוף מידע אודות השגת היעדים באמצעות כלי הערכה מתאימים, ניתוח ופרשנות המידע לזיהוי הפער בין המצב המצוי לבין המצב הרצוי ולזיהוי מקור הפער, קבלת החלטות ספציפיות לשיפור וחוזר חלילה.
להלן עקרונות מרכזיים ביצירת תרבות הערכה איכותית:
בעלת ערך - הערכה מתייחסת לתפקודי הלומד שהם בעלי ערך במאה ה-21, מהווה חלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה והלמידה ומזינה באופן שוטף קבלת החלטות לשיפור. הערכה מאפשרת לא רק לזהות את הפער בין המצב המצוי לבין המצב הרצוי, אלא גם מספקת ללומד משוב ספציפי ומקדם לגבי פעולות ודרכים לשיפור. משוב בעל ערך ללומד יעודד אותו להיות מודע להתקדמותו בלמידה, לחוזקותיו ולהיבטים הדורשים שיפור וכן יעודד אותו לנקוט צעדים כדי להשתפר
דיפרנציאליות - הערכה נטועה בהקשר הספציפי, נותנת ביטוי ומענה לצרכים הייחודיים של הלומדים במגוון היבטים.
גיוון - הערכת מגוון תפקודי הלומד וכן מתן מענה לצרכים ייחודיים של כל לומד דורשים שימוש במגוון כלי הערכה. כך למשל מבחנים בדרך כלל מכוונים להיבטים קוגניטיביים מסוימים, ואילו משימות ביצוע, למשל, מאפשרות בדרך כלל הערכת מגוון רב יותר של תפקודים מורכבים קוגניטיביים, חברתיים, מטה- קוגניטיביים ועוד.
בסיטואציות אותנטיות.
רלוונטיות - הערכה מספקת לשותפים מידע לגבי ההתקדמות בהשגת היעדים שהוצבו.
מעורבות ושיתופיות - ההערכה מתבצעת תוך קיום דיאלוג מתמיד בין המעורבים מורה לתלמיד/ים, בין התלמיד לעמיתיו, בין מורה לעמיתיו וכד'. התלמיד יכול להיות מעורב בגיבוש קריטריונים להערכה, בהערכה עצמית, בהפקת משוב עמיתים וכו'.
העצמה - הערכה מעצימה את הלומד ומעודדת את המסוגלות העצמית שלו ללמידה מעמיקה.
הוגנות - חשוב שהערכה תזמן ללומד הזדמנויות לבטא את ידיעותיו ואת כישוריו באופן אופטימאלי.
שקיפות - חשוב שהלומדים וההורים יידעו מראש כיצד יוערכו ההישגים הלימודיים והנורמות הערכיות.
הערכה ברמת לומד משקפת את תהליכי ההוראה והלמידה שהתרחשו לאורך זמן ויכולה להתבצע באמצעות מגוון כלי הערכה, כמו: תצפית, עבודה, מטלה, פרזנטציה, היצג, יומן תיעוד למידה, פרויקט, תלקיט, מבחן.
יכולה להתבצע באופן פנים בית-ספרי או באופן חיצוני לבית הספר למשל: באמצעות בחינות בגרות.
מודל בחינות הבגרות החדש - מודל בחינות הבגרות החדש מאפשר למורים להתאים את תהליכי ההוראה והלמידה לתהליכי ההערכה ולהתאים את אלה לקבוצות לומדים מגוונות ולתלמידים פרטניים. עם זאת המודל החדש שומר על הערכה חיצונית סטנדרטית המושתתת על ידע בסיסי, ערכים ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה באופן שתהיה מקובלת על המוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם.
הערכה חלופית יכולה לכלול בין השאר: כתיבת ערכים לויקיפדיה, מטלות אותנטיות- מצבי חיים, עבודות חקר בקבוצות או ביחידים, שיחה /דיאלוג/דיון/דיבייט, חוות דעת, תצפית פתוחה / סגורה , סקר, חוברות עבודה / דפי עבודה, מבחן שנכתב על ידי התלמידים, פורטפוליו – תלקיט, הוראת עמיתים, מחוון, רפלקציה אישית, תיעוד גלגולו של תוצר, דגם הממחיש את יישום העקרונות שנלמדו: מצגת, מבחן קבוצתי, תיעוד כמו: צילום, יומן, וידאו, הצגה
והמחזה, משחק, יומן למידה ועוד. דוגמאות מפורטות בתלקיט חלוצי הערכה.
מומלץ כי משנה לשנה יעלה היקף העיסוק בתהליכי הערכה חלופיים, לדוגמה: בשנה הראשונה של התכנית יתנסה כל תלמיד במהלך שנת לימודים לפחות פעם אחת בתהליך חקר ובהצגת תהליך הלמידה שלו והתוצר בליווי רפלקציה בפני קהלים שונים. בשנה השנייה ניתן יהיה להרחיב את ההתנסות לשני תהליכי חקר בהם יתנסה כל תלמיד וכך הלאה.
תהליכי ההעמקה יתבצעו בעיקר תוך אפשרות לצמצם את היקף החומר הנלמד בהתאם לרמת ההעמקה. גם במרכיב ישולבו תהליכי הוראה למידה הערכה מגוונים אך באופן שלא יצמצם את היקף החומר הנלמד. במבחנים החיצוניים בכתב יעלה בהדרגה אחוז פריטי הבחינה המבוססים על חשיבה מסדר גבוה עד לרמה של כשליש מהיקף הבחינה.
אפשר להתייחס לתרבות הערכה בהקשרים שונים הנבחנים ברמת המערכתיות שלהם, כמו: הערכה ברמת הלומד, הכיתה, בית-הספר וברמה ארצית. בכל ההקשרים ההערכה הינה תהליך מעגלי הכולל מהלכים, כמו: תכנון והגדרת יעדים בעלי ערך לתפקוד במאה ה-21, איסוף מידע אודות השגת היעדים באמצעות כלי הערכה מתאימים, ניתוח ופרשנות המידע לזיהוי הפער בין המצב המצוי לבין המצב הרצוי ולזיהוי מקור הפער, קבלת החלטות ספציפיות לשיפור וחוזר חלילה.
להלן עקרונות מרכזיים ביצירת תרבות הערכה איכותית:
בעלת ערך - הערכה מתייחסת לתפקודי הלומד שהם בעלי ערך במאה ה-21, מהווה חלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה והלמידה ומזינה באופן שוטף קבלת החלטות לשיפור. הערכה מאפשרת לא רק לזהות את הפער בין המצב המצוי לבין המצב הרצוי, אלא גם מספקת ללומד משוב ספציפי ומקדם לגבי פעולות ודרכים לשיפור. משוב בעל ערך ללומד יעודד אותו להיות מודע להתקדמותו בלמידה, לחוזקותיו ולהיבטים הדורשים שיפור וכן יעודד אותו לנקוט צעדים כדי להשתפר
דיפרנציאליות - הערכה נטועה בהקשר הספציפי, נותנת ביטוי ומענה לצרכים הייחודיים של הלומדים במגוון היבטים.
גיוון - הערכת מגוון תפקודי הלומד וכן מתן מענה לצרכים ייחודיים של כל לומד דורשים שימוש במגוון כלי הערכה. כך למשל מבחנים בדרך כלל מכוונים להיבטים קוגניטיביים מסוימים, ואילו משימות ביצוע, למשל, מאפשרות בדרך כלל הערכת מגוון רב יותר של תפקודים מורכבים קוגניטיביים, חברתיים, מטה- קוגניטיביים ועוד.
בסיטואציות אותנטיות.
רלוונטיות - הערכה מספקת לשותפים מידע לגבי ההתקדמות בהשגת היעדים שהוצבו.
מעורבות ושיתופיות - ההערכה מתבצעת תוך קיום דיאלוג מתמיד בין המעורבים מורה לתלמיד/ים, בין התלמיד לעמיתיו, בין מורה לעמיתיו וכד'. התלמיד יכול להיות מעורב בגיבוש קריטריונים להערכה, בהערכה עצמית, בהפקת משוב עמיתים וכו'.
העצמה - הערכה מעצימה את הלומד ומעודדת את המסוגלות העצמית שלו ללמידה מעמיקה.
הוגנות - חשוב שהערכה תזמן ללומד הזדמנויות לבטא את ידיעותיו ואת כישוריו באופן אופטימאלי.
שקיפות - חשוב שהלומדים וההורים יידעו מראש כיצד יוערכו ההישגים הלימודיים והנורמות הערכיות.
הערכה ברמת לומד משקפת את תהליכי ההוראה והלמידה שהתרחשו לאורך זמן ויכולה להתבצע באמצעות מגוון כלי הערכה, כמו: תצפית, עבודה, מטלה, פרזנטציה, היצג, יומן תיעוד למידה, פרויקט, תלקיט, מבחן.
יכולה להתבצע באופן פנים בית-ספרי או באופן חיצוני לבית הספר למשל: באמצעות בחינות בגרות.
מודל בחינות הבגרות החדש - מודל בחינות הבגרות החדש מאפשר למורים להתאים את תהליכי ההוראה והלמידה לתהליכי ההערכה ולהתאים את אלה לקבוצות לומדים מגוונות ולתלמידים פרטניים. עם זאת המודל החדש שומר על הערכה חיצונית סטנדרטית המושתתת על ידע בסיסי, ערכים ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה באופן שתהיה מקובלת על המוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם.
הערכה חלופית יכולה לכלול בין השאר: כתיבת ערכים לויקיפדיה, מטלות אותנטיות- מצבי חיים, עבודות חקר בקבוצות או ביחידים, שיחה /דיאלוג/דיון/דיבייט, חוות דעת, תצפית פתוחה / סגורה , סקר, חוברות עבודה / דפי עבודה, מבחן שנכתב על ידי התלמידים, פורטפוליו – תלקיט, הוראת עמיתים, מחוון, רפלקציה אישית, תיעוד גלגולו של תוצר, דגם הממחיש את יישום העקרונות שנלמדו: מצגת, מבחן קבוצתי, תיעוד כמו: צילום, יומן, וידאו, הצגה
והמחזה, משחק, יומן למידה ועוד. דוגמאות מפורטות בתלקיט חלוצי הערכה.
מומלץ כי משנה לשנה יעלה היקף העיסוק בתהליכי הערכה חלופיים, לדוגמה: בשנה הראשונה של התכנית יתנסה כל תלמיד במהלך שנת לימודים לפחות פעם אחת בתהליך חקר ובהצגת תהליך הלמידה שלו והתוצר בליווי רפלקציה בפני קהלים שונים. בשנה השנייה ניתן יהיה להרחיב את ההתנסות לשני תהליכי חקר בהם יתנסה כל תלמיד וכך הלאה.
תהליכי ההעמקה יתבצעו בעיקר תוך אפשרות לצמצם את היקף החומר הנלמד בהתאם לרמת ההעמקה. גם במרכיב ישולבו תהליכי הוראה למידה הערכה מגוונים אך באופן שלא יצמצם את היקף החומר הנלמד. במבחנים החיצוניים בכתב יעלה בהדרגה אחוז פריטי הבחינה המבוססים על חשיבה מסדר גבוה עד לרמה של כשליש מהיקף הבחינה.
