למידה משמעותית נעשית בראייה מערכתית ומתייחסת לשלבים הבאים בתהליך:
לפני הלמידה וההתנסות: חשוב שתיעשה הגדרה בשיתוף הלומדים לגבי מטרות הלמידה, תכנון התהליך, הגדרת דרכי הלמידה, התוצרים, סביבת הלמידה תוך קביעת תבחינים להצלחה.
במהלך הלמידה וההתנסות: חשוב לזמן התנסויות במיומנויות הנדרשות לתהליך הלמידה ובתכנים הנלמדים וכן בתפקודים תוך אישיים ובין אישיים החיוניים לעבודה בצוות. יש להבטיח בסיס ידע חיוני, לאפשר את תיווך הנדרש תוך שילוב הוראה מפורשת כמו הרצאה והסבר ממוקד, לשוחח על חווית הלמידה ולבצע הערכה מעצבת לשם התאמת תהליכי ההוראה-למידה והערכה בהתאם.
בעקבות הלמידה וההתנסות: יש להעריך את התהליך והתוצאות ולהגדיר את היעדים להמשך. חשוב שהלומדים יהיו שותפים להערכת התהליך והתוצר ואף יציגו זאת בפני עמיתים, קהילת בית הספר וההורים.
תכנית הלימודים
על מנת לממש את הלמידה המשמעותית, ניתנה גמישות פדגוגית במסגרתה מוזמן הצוות החינוכי לפעול למען:
התאמת תכניות הלימודים לשעות ההוראה: תכניות הלימודים נבדקו ועברו תהליכי הלימה, והן מותאמות לשעות ההוראה הניתנות לאשכולות ולמקצועות הנלמדים בפועל במוסדות החינוך.
בתהליך ההלימה הוקצה מספר השעות הנדרש על מנת לאפשר לצוותים להוביל תהליכי העמקה בנושא.
מקצועות הלימוד בתחומי הדעת השונים משתייכים לאשכולות בעלי זיקה של תוכן, מטרות ומיומנויות משותפות. הצוותים מוזמנים לייצר זיקות בין תחומי דעת השייכים לאותו אשכול, ליצור יחסי גומלין בין תחומים קרובים, בין תכנים, נושאים ומקצועות. ארגון מעין זה מאפשר להציג תמונת עולם מורכבת ועשירה ועשוי להביא להרחבת המשמעות ולצמצום מספר תחומי הלימוד שהתלמיד עוסק בהם ביחידת זמן מסוימת.
ארגון תכניות הלימודים סביב חומר גרעיני ומעגלי הרחבה והעמקה מאפשר לצוותים להרחיב את משמעות תהליכי ההוראה-למידה באופן הבא:
גיוון דרכי הוראה
למידה במהלך השנים פותחו עשרות דרכי הוראה שנועדו לאפשר למלמדים וללומדים ללמוד בדרכים שונות בהתאם לסגנונות למידה, לנטיות, לאינטליגנציות ולחוזקות. בכל אחת מדרכי ההוראה שנבחר ומפעילויות הלמידה שנייצר, חשוב לשים לב לדברים אלו:
יצירת קשרים וזיקות בין הנלמד במסגרות שונות. ניתן לעשות זאת באופנים שונים, כמו: נושאים זהים המופיעים במספר מקצועות או נושאים שיש ביניהם זיקה יילמדו בתיאום. או במיקוד הלמידה ובארגון של מערכת הלימודים סביב מוקדים על בסיס ממד של זמן וממד של תוכן. ארגון מעין זה מאפשר לצמצם את מספר המקצועות שיילמדו במהלך השבוע או התקופה והרחבה והעמקה בהיבט מסוים מתכנית הלימודים.
לקשר בין הנלמד לבין חייהם האישיים וצורכיהם של הלומדים, לעסוק בנושאים חברתיים, בסוגיות בעלות חשיבות אנושית ולתווך בין ראיית הערך של הנלמד לפרט, לחברה.
לעודד לומדים להגיב לנלמד, לפרש אותו ולייצג את למידותיהם בדרכים שונות.
לעורר עניין בחומר הנלמד בדרכים שונות, כגון: סיעור מוחות, הצגת שאלות שמעסיקות את הלומדים או נושאים החשובים להם, יצירת פערים וסתירות ביחס לידע קודם או בין תופעות שונות.
לפתח מכוונות עצמית בלמידה על-ידי: הצבת מטרות, תכנון התהליך להשגת המטרות וביצועו תוך משוב מעצב, הקניית אסטרטגיות ומיומנויות למידה וזימון מצבים ליישומן, עידוד רעיונות ויוזמות של לומדים.
להלן מספר דוגמאות לדרכי הוראה-למידה שעשויות לתרום לתהליך הלמידה המשמעותית:
יש לבחון את התאמתה של דרך ההוראה לנושא הלימוד ולמאפיינים של אוכלוסיית הלומדים.
למידה תוך התנסות
למידה תוך התנסות מאפשרת יצירת הקשרים שונים במציאות בה פועל הלומד ומעניקה משמעות ופרשנות ללמידה, לידע ולמיומנויות שנלמדו בתהליך החינוכי. היא עשויה לאתגר ותורמת להתפתחות אישית ולצמיחה. התנסות בהיבט הלימודי מאפשרת למידה בה חברי הקבוצה פועלים בשיתוף כדי ללמוד, למצוא משמעות, לחקור נושא, לשפר מיומנויות ועוד. התנסות בהיבט החברתי מאפשרת נטילת תפקיד בקבוצה, בכיתה, בשכבה, בבית הספר ובקהילה תוך חתירה ליישום ערכים ולתרגול אחריות ומחויבות. המעורבות מסייעת בפיתוח כישורי תקשורת ומנהיגות המגבירים את תחושת המסוגלות היוצרים השפעה והמחוללים ושינוי לרווחת הפרט והחברה.
למידה בדרך החקר בלמידה
בדרך החקר מעודדים את הלומד לשאול שאלות המעניינות אותו הן בהתייחס לנושאים מתוך תכנית הלימודים והן בהתייחס לתחומי עניין אישיים, ומכוונים אותו בהדרגה למציאת התשובות וללמידה עצמאית. למידה בדרך החקר מאפשרת לפתח הכוונה עצמית בלמידה, מיומנויות לטיפול במידע, לניהול הלמידה, לחשיבה וחשיבה על חשיבה.
ניתן לקיים אותה במגוון מבנים חברתיים כחלק משגרת הלמידה השוטפת ולשלב בה התנסות במטלות קצרות או ארוכות טווח וביצוע תהליך חקר שלם. התהליכים והתוצרים יוצגו על ידי הלומדים לקהלים שונים: לעמיתים, לקהילת בית הספר, להורים.
מומלץ כי משנה לשנה יעלה היקף העיסוק בתהליכי החקר. כך לדוגמה בשנה הראשונה של התכנית יתנסה כל לומד במהלך שנת לימודים לפחות פעם אחת בתהליך חקר אחד מעבר להתנסויות במהלך הלימודים השוטף, ויתנסה לפחות פעם אחת בהצגת תהליך הלמידה שלו והתוצר בליווי רפלקציה בפני קהלים שונים בהתאם לגיל הלומדים. בשנה השנייה ניתן להרחיב את ההתנסות לשני תהליכי חקר או יותר בהם יתנסה כל לומד וכך הלאה.
פרויקטים מבוססת למידה
ביצוע מטלות מורכבות ובכלל זה פעילות חברתית ותרומה לקהילה שהתוצר שלהן הוא מוצר ממשי: הפקת אירוע או הצגה בפני קהל. רכיבים מרכזיים בלמידה זו כוללים: הצבת שאלות מובילות, התייחסות לבעיות אותנטיות הנגזרות מתוכני הלמידה, חקר מושגים מרכזיים, תכנון זמן לביצוע משימה, למידה המערבת חקר והבניית ידע, שילוב ידע בעשייה ממשית, הפקת תוצר והצגתו. התהליך מונחה לומד ועמיתים יותר מאשר מונחה מורה. המורה ממלא תפקיד של מנחה מאפשר, מעודד ומסייע בהתמודדות עם אתגרים וקשיים.
למידה מבוססת פתרון בעיות
פעילות הממוקדת בהתמודדות עם בעיות משמעותיות הלקוחות מן המציאות של הלומד כשאין חתירה לפתרון נכון אחד. הלומדים עובדים בקבוצות קטנות בחקירה של בעיה משמעותית, מזהים מה עליהם ללמוד כדי לפתור את הבעיה ומעצבים אסטרטגיות מגוונות לפתרון. הם בוחרים אסטרטגיות להתמודדות, מיישמים אותן ומעריכים את תוצאותיהן. למידה מבוססת מקום גישה המכירה בחשיבות עיגון התהליכים החינוכיים במקום, בסביבת המגורים היומיומית, בהצפת סוגיות הנובעות מההתנסות המרחבית-תרבותית הייחודית של קבוצות חברתיות לתוך תהליכי הלמידה ובעיצוב סביבה בית-ספרית גמישה, פתוחה ומקיימת.
למידה לעיצוב מוצר/תוצר
ילדים מעמיקים בלמידה כאשר הם יוצרים ויוזמים מוצרים בהם יש צורך ושנותנים מענה לרווחתו של הפרט והחברה. הגישה רווחת בתחומי הטכנולוגיה, יזמות-ניהול עסקי, מדעים, אדריכלות והנדסה ועוד. ההתמודדות דורשת הבנה ויישום של ידע וגם גילוי רגישות לבעיות או לצרכים שנראה כי תובעים גישה יצירתית לפיתוח. פעילות העיצוב דורשת לנתח, לסקור צרכים ורצונות, לתכנן, לבחון היתכנות פיתוח, ליצור, להעריך, לשפר, לקבל משוב, לחלק תפקידים והתמחויות ולקבל תרומה של השותפים לצוות הפיתוח, כך שכל אחד מביא לידי ביטוי ייחודי את כישוריו.
למידה שיתופית ועבודת צוות
אווירה של שיתוף פעולה ופעילות קבוצתית מניעה ומעודדת את השותפים ללמידה. הרכב הצוות יוכל להיות מגוון, להישאר קבוע או להשתנות בהתאם למשימות. חברי הקבוצה חולקים תפקידים בניהול יעדי הקבוצה, בתהליכי ההתמודדות לקידום המשימות ומתן משוב לשיפור איכות התוצרים והתהליכים בצוות. 18 דגשים בדרכי הוראה.
