איך לנצל את זמן השיעור ולהישאר בחיים?

*לציבור המורים שלום. פוסט זה עוסק בחלקו הראשון בתכנון אלטרנטיבי של זמן השיעור הפרונטלי ובחלקו השני, בהצעה למתודה טכנולוגית לשיפור איכות הלמידה ויעול העבודה הצוותית. 

שיעורים טובים הם שיעורים שעוברים מהר. הם מעניינים ומשאירים לתלמיד חומר למחשבה. במציאות שבה התלמידים נדרשים לזגזג בין הדיסציפלינות השונות בכל שעה שעוברת, לנו המורים נכון אתגר משמעותי ורציני - לתכנן שיעור אפקטיבי ומשמעותי. לכולנו יש תכנית עבודה ולכולנו יש יעדים מוגדרים מהפיקוח של משרד החינוך ולעתים נדמה שאנחנו במרוץ נגד הזמן במטרה להספיק לדחוף לתלמידינו עוד ועוד תכנים למחברת בתקווה שלפני המבחן הם יזכרו לפתוח אותה ולשנן את מה שכתבו.

שיעור קונבנציונלי מורכב מ45 דקות שלרוב מתפלגות באופן הבא:

5 דקות - בדיקת נוכחות

3 דקות - סקירה של אירועי השיעור שעבר

2 דקות - פתיחת ספרים ומחברות

10 דקות - הקניית חומר לימודי חדש

10 דקות של דיון על החומר

ו15 דקות של הכתבת החומר.

המספרים כמובן, שרירותיים ומשתנים משיעור לשיעור והם כוללים בין השאר "טיפול" בבעיות משמעת והפגנת מאמצים ניכרים בעידוד התלמידים לריכוז והקשבה ובמלחמה בלתי פוסקת וסיזיפית בחבר הסלולרי שלהם.

מחקרים הראו שבדור התלמידים הנוכחי רמת הקשב של התלמידים יורדת באופן דרמתי לאחר 10 הדקות הראשונות של השיעור. את חמש הדקות האחרונות של השיעור מנצלים התלמידים לספירת הדקות שנותרו לאחור.

בפוסט זה אציע דרך חלופית לתכנון זמן השיעור. אני מיישם את הדרך הזאת מעת לעת הלכה למעשה ולדעתי היא אפקטיבית יותר אם כי לא ניתנת ליישום בכל שיעור.

אני סבור שמטרת השיעורים הפרונטליים היא ללמד את התלמידים ללמוד למידה שאינה מתבססת על הקניית חומר לימודי בלבד אלא מעודדת את התלמיד לפתח מיומנויות חשיבה וביקורת. כמובן שבסופו של דבר ידרשו התלמידים למיומנות פתרון המבחן, אך אני סבור שאם התלמידים ידעו כיצד ללמוד את החומר (לא בשינון אלא בביקורת) ולעבד אותו בעצמו באמצעות התכתבות עם סט ערכיהם ואמונותיהם הם יזכרו טוב יותר את החומר.

אני מציע מבנה שיעור שנראה בערך כך:

5 דקות - התכנסות ובדיקת נוכחות
5 דקות סקירה של אירועי השיעור שעבר

5- עד 10 הצגת הנושא באמצעים אינטראקטיביים

10 דקות - דיון בנושא והקניית מושגי מפתח.

10 דקות - סיכום ותובנות ביקורתיות יצירתיות וניהול שיח חופשי על הנושא.
5 דקות חזרה על מושגי מפתח.

גם מבנה זה הוא מבנה שרירותי שיכול להשתנות משיעור לשיעור אבל מה שעומד במרכזו הוא הדיון החופשי. 

רובנו מתייחסים לדיון כמעין תרגיל של שאלת שאלות שהתשובות להן נמצאות אצלנו בראש. התלמידים שלנו התרגלו לסגנון חשיבה זה וחלקם לא משתתפים בדיונים מכיוון שהם אינם יודעים את התשובה שנמצאת אצל המורה בראש. תרגיל זה לא רק שאינו משאיר מקום ללמידה משמעותית אלא משרה על התלמידים שאינם משתתפים בדיון תחושה של חוסר אונים הנובעת מהצורך לפתח מיומנויות טלפתיה וקריאת מחשבות בסגנון מנטליים.

תלמיד שטועה הוא תלמיד שלומד.

על פי גישה זו של דיון חופשי יש לאפשר לתלמיד לטעות. אם תלמיד ענה תשובה "שגויה" יש לעודד אותו לספר מדוע הוא הגיעה לתשובה הזו ולתקנו לפי קו החשיבה שהנחה אותו. בדיון חופשי, על המורה לנווט את השיח בין התלמידים ולשמש כ"בורר" באם מתקיים ויכוח ביניהם. עלינו לזכור תמיד שאם תלמיד טעה בתשובה, הטעות התקבלה לא מפני שלא הקשיב או לא הבין אלא מפני שהאמירות שיוצאות מפינו יכולות לקבל משמעות פוליסמית (פרשנויות רבות)

לאן נוליך את ההכתבה?

במבנה השיעור שהצגתי לא קיימת הכתבה מכיוון שאני סבור שהמחברת אינה התלמיד. אני סבור שאם מחברות יכלו לדבר ולכתוב הן היו מקבלות 100 בבגרות בלי להתאמץ.
עם זאת, בוודאי שהתלמיד צריך מקור חומר כלשהו ללמוד ממנו לפני המבחנים, אך הכתבה היא פתרון שלא מעודד למידה משמעותית.
תלמידים רבים אינם מספיקים להעתיק מהלוח או לעמוד בקצב ההכתבה של המורה. הם נאלצים להשלים את מה שלא הספיקו להעתיק ממחברות חבריהם בהפסקה או בבית ולעתים לא נדירות הם אינם מסיימים את מלאכת ההעתקה כלל וכך נוצרות מחברות שאם היו ניגשות למבחן הן היו עוברות אותו בציון חלקי או לא עוברות אותו כלל.

אז מה הפתרון?

הסיכום המוכתב קיים אצל המורה עוד בטרם הוטמע במחברת התלמיד ולדעתי אין זה מחויב במציאות שחלק גדול מהשיעור יתבזבז על מלאכה מעייפת זו של העתקה ועמידה בקצב ההכתבה.
הפתרון אותו אני מציע הוא יצירת מאגר חומרי לימוד לפי מקצוע, נושא ושיעור. המאגר ימצא באתר אינטרנט ייעודי (אפשר גם בדרייב של גוגל) ובו יוכלו התלמידים למצוא את כל סיכומי השיעורים לקראת המבחן או בעת ביצוע עבודה. בשנה שעברה יישמתי פרויקט זה בבית הספר עירוני ה' בחיפה ומורים שפנו לדרך זו מדווחים על הקלה משמעותית והורדת לחץ עבודה לקראת מבחנים. 

דוגמא: התלמידים שלנו במסגרת מגמת תקשורת נהנים מחומרי הלמידה השונים (מצגות, עבודות, סיכומים ועוד כל מיני...) באתר יעודי שנבנה לצורך כך בפלטפורמות חינמיות. אנחנו מעודדים את תלמידינו לבצע את העבודות וללמוד למבחנים דרך האתר בשלושה צעדים פשוטים.
לחצו כאן כדי לעבור לאתר היעודי
לחצו על הלשונית חומרי עזר ולמידה 
בחרו בעבודות ומצגות 

לא רוצים להכניס את החומרים היקרים שלכם לגוגל? אין בעיה. מערכת המשוב מאפשר עבודה עם מערכת מודל וכך כל תלמיד יכול לקבל באמצעות המשוב את כל החומר הלימודי שלו הוא זקוק.

לשיטת עבודה זו מספר יתרונות.

1. פחות דפים מודפסים נעלמים או תפוסים מקום בתיק התלמיד.
2. לאורך זמן ההשקעה הזו של להכניס חומרים למאגרי מידע משתלמת מכיוון שהחומר הלימודי לא משתנה כל שנה ואפשר לנצל מאגרים אלה לאורך זמן.
3. השיעורים הופכים לאינטראקטיביים יותר כי הזמן שיועד להכתבות מנוצל למטרות אחרות כגון: דיון, מיומנויות למידה, תרגול ועוד...
4. התלמידים לא מתעייפים כל כך מהר. ההכתבה היא מלאכה מעייפת מאין כמוה ושוחקת.
5. מאגרי מידע אלה יכולים לשרת צוותי מקצוע מרובי מורים ולחסוך עבודה רבה. במקום שכל מורה יעבוד כאטום בודד במרחב הבית ספרי, אפשר להפוך את מלאכת יצירת המאגר למאמץ משותף של כלל המורים באותו המקצוע.

אתם מוזמנים ומוזמנות לפנות אלי לייעוץ והדרכה בנושא. זה הזמן שלנו ליצור את השינוי לטובת בריאותנו הנפשית ואיכות ההוראה שלנו.

חשבון בגוגל, בשביל מה זה טוב?

“אני לא רוצה לעבור לGmail” אמר לי עמית לעבודה לפני שבוע. “יש לי חשבון בwalla כבר הרבה שנים ואני די מרוצה ממנו אז למה אתה רוצה שאני אעבור למשהו חדש?”

ובכן ג’ימייל בשונה משאר ממקשי העבודה המציעים דואר אלקטרוני בחינם הוא לא סתם תיבת דואר. ג’מייל הוא חלק ממכלול של כלים לניהול ממשקי תוכן ברשת מבית גוגל.

גוגל הוא מנוע החיפוש הפופולרי ביותר מתחילת המאה ה21. הוא מכונה בפי רבים “דר’ גוגל” מפני שאליה פונים בכל שאלה או עניין ברשת. בתחילת דרכה “גוגל” הייתה לא יותר ממנוע חיפוש לדירוג תוצאות חיפוש אתרים ברשת אבל מאז עברו הרבה מאד קודים בערוצי השרתים של החברה והיום גוגל היא לא פחות מקונגלומרט שרותי תוכן ואפליקציות המציע שרותים מגוונים שמי שנחשף אליהם לא מבין איך הוא עבד בזירת האינטרנט לפני כן.

אם כן במה מותר חשבון הדוא”ל ג’ימייל ממתחריו?

בראש והראשונה חשבון הדוא”ל של גוגל מציע מגוון כלים לניהול נכון וחכם של מלאי הדואר הנכנס למערכת באמצעות תגיות וכלי מיון נוספים. באמצעות הג’ימייל תוכלו לצרף לתכתובות שלכם קבצים עד גודל של 25 מגה. עד פי 3 ממה ששרותיי הדוא”ל המתחרים מציעים. שרות הדוא”ל של גוגל נחשב אמין יותר מכל השרתים החינמיים האחרים ולמעט מקרים נדירים לא נרשמו עד היום בעיות בקבלת דוא”ל למשתמשי הגוגל.

ערך משמעותי נוסף ומיוחד לנו המורים הוא הוא היכולת לתקשר עם תלמידינו באמצעות תכתובות והעברת מידע במערכת אחידה. ברור לנו שרצוי שלכל תלמידי התקשורת יהיה חשבון דוא”ל פעיל ונגיש. אם כך הדבר מדוע שלא נשתמש בממשק אחיד שמאפשר לנו לתקשר באותה שפה?

אם הגעתם עד כאן ועדיין אין לכם חשבון בגוגל תוכלו להיעזר במדריך שיצרתי.

“אוקי. אבל כבר יש לי חשבון דוא”ל אחר ואני עובד איתו. למה שאני אעבוד עם שני חשבונות?”

דרך חשבון הג’מייל אפשר בקלות לסנכרן חשבונות נוספים כך שבפעם הבאה שמישהו ישלח לכם מייל לחשבון הותיק שלכם מייל הוא יופיע בתוך הרשימה של הג’מייל. כמו כן תוכלו לבחור באמצעות איזו כתובת מייל לענות לשולח. זה פשוט, זה קל ובעיקר עושה את החיים הרבה הרבה יותר יפים.

רוצים לדעת איך עושים זאת בכמה צעדים פשוטים? צפו בסרטון הבא:

אז ג’מייל זה באמת כלי נפלא אבל מה עוד אפשר לעשות איתו? 

כפי שציינתי לעיל גוגל היא כבר מזמן לא רק מנוע חיפוש בעל מסך לבן נקי עם לוגו מעוצב. גוגל מאפשרת מגוון כלים המחליפים באופן מהפכני כלים מסורתיים של חברות מתחרות. בזירת האפליקציות של גוגל ניתן למצוא את המקבילות של הוורד, הפאוור פויינט והאקסל כשרותים מקוונים העונים לשם google docs, google slide ו google sheets. כלים אלה ועוד ניתנים באופן חינמי למשתמשי חשבון גוגל ולא כאן המקום להרחיב בדבר האפליקציות השונות, לכך אתייחס בפוסטים הבאים. יתרון נוסף ומשמעותי הקיים בכלים של גוגל הוא האפשרות לעריכת עמיתים של מסמכים באמצעות שיתוף חשבונות גוגל מרובים. כל אלה נמצאים ב”ענן” הנקרא google drive.

מדריך לעבודה עם גוגל דרייב.

בנוסף לאפליקציות המגוונות הנמצאות בענן, כונן הגוגל (drive*) הוא בעצם יחידת איחסון לכל דבר ועניין. הוא מחליף במובנים רבים את הדיסק און קי הידוע ביכולתו להיעלם או להינזק והוא מאפשר גישה אליו מכל מחשב המחובר לרשת האינטרנט כך שהמידע שלכם יכול להיות זמין עבורכם מכל מקום שתחברו, בין אם זה מחשב נייח, נייד, טבלט או טלפון חכם. בעצם כונן הגוגל מאפשר העלאה של כל סוג תוכן שיש ברשותכם. מסמכים בכל הפורמטים, סרטונים, תמונות וסריקות, מוסיקה ועוד… כל אלה יהיו זמינים עבורכם בכל מקום אם תבחרו לעבור לעבוד כלי זה. בגוגל מרחיבים מפעם לפעם את נפח האיחסון שלהם בכונן וכיום הוא עומד בגרסא החינמית שלו על לא פחות מ15G לאיחסון נתונים. מספר מרשים לכל הדעות שמשאיר אבק לשרותי ענן אחרים המוצעים ברשת.

כמורים אנו נדרשים להתעדכן בפיתוחים הטכנולוגיים ובכלים שמאפשרים חווית למידה מאתגרת ורלוונטית לתחומי הדעת השונים.

בפוסטים הבאים אציג יותר לעומק את היתרונות של כלי הגוגל.